דברי איתי

Moran Naor
  • 0.0 (0)
  • Mental Health

ברוכים הבאים לטיפול שלי. אני מורן נאור — מקימת קבוצת הפייסבוק "שיח פמיניסטי", עמותת "כולן" וצעדת השרמוטות בתל אביב, וגם — פמיניסטית לשעבר. עזבתי את עולם הפמיניזם והאקטיביזם, והיום אני מדברת על עצמי. על המשברים שעברתי, על השינויים שעשיתי בעקבותיהם ועל כל הדברים שבדרך כלל אנחנו מעדיפות להשאיר מאחורי דלת סגורה. אני חושפת את החיים שלי בצורה הכי גלויה שאני יודעת. ואיתי טל חייקין — דיאטנית קלינית, בעלת תואר שני בתזונה והתנהגות, המתמחה בפסיכולוגיה של האכילה. לאורך השנים טל משלבת בין רקע מדעי ומחקרי לבין עבודה טיפולית בקליניקה ובקבוצות, ועוסקת בקשר שבין אוכל, רגשות, התנהגות והדרך שבה אנחנו חיות את החיים שלנו. במשך שנים טל טיפלה בי סביב אוכל, אכילה והגוף. רק שכמו שקורה הרבה פעמים בטיפול, מהר מאוד האוכל הפסיק להיות הנושא היחיד. דיברנו על פחדים, מערכות יחסים, ערך עצמי, זהות, הימנעות, אהבה ועל כל הדברים שמנהלים אותנו גם כשאנחנו בטוחות שאנחנו מנהלות אותם. עכשיו פתחנו את הדלת, הדלקנו את המיקרופונים והזמנו אתכם פנימה. בכל פרק אני מביאה משהו אמיתי שמעסיק אותי, וטל ואני מפרקות אותו יחד בזמן אמת. בלי תשובות שהוכנו מראש, בלי מסקנות מסודרות ובלי להעמיד פנים שכבר פתרנו הכול. זה אולי הטיפול שלי, אבל יש סיכוי טוב שנדבר גם עליכם.

Episodes

  1. 4d ago

    הייתי חלק מההמון הזועם: על זהות, כעס והאלימות שבשם הצדק

    הייתי חלק מההמון הזועם: על זהות, כעס והאלימות שבשם הצדקאיך קורה שאנשים שנלחמים בשם הצדק, החמלה והמוסריות מרשים לעצמם להתנהג בכעס, בשנאה ואפילו באלימות כלפי מי שלא מסכים איתם? ואיך דווקא התחושה שאנחנו בצד של הטובים יכולה לגרום לנו להצדיק התנהגויות שבנסיבות אחרות היינו מגנים? הפעם מורן הגיעה לטל עם מחשבות על הזהות הפמיניסטית שלה, שהגדירה אותה במשך יותר מעשור, ועל ההבנה שהיא כבר לא רוצה להיות חלק מהמאבק שהיה פעם מרכז חייה. משם התפתחה שיחה על ההמון הזועם. על הצורך האנושי להשתייך לקבוצה, על תחושת הכוח שמגיעה כשכולנו כועסים ביחד, ועל העליונות המוסרית שאנחנו מרגישים כשאנחנו משוכנעים שאנחנו נלחמים למען מטרה צודקת. דיברנו על האופן שבו הזהות שלנו יכולה להפוך למשהו מוחלט כל כך, עד שכל מי שלא מסכים איתנו הופך לאויב. על הקלות שבה אנחנו מצדיקים כעס ואלימות בשם הערכים שלנו, ועל הסתירה שבין הרצון לעשות טוב בעולם לבין הדרך שבה אנחנו מתייחסים לאנשים אחרים. וגם על ההודאה של מורן: ״אני הייתי ההמון הזועם במשך עשר שנים״. על השנים שבהן הכעס והמאבק היו חלק בלתי נפרד ממי שהיא, על הרגע שבו הערכים האישיים שלה התנגשו עם הדרישות של הקבוצה שאליה השתייכה, ועל המחיר ששילמה כשסירבה להצטרף להמון. אז למה אנחנו כל כך אוהבים לכעוס ביחד? מה אנחנו מקבלים מהתחושה שאנחנו בצד הצודק? ואיך יודעים מתי המאבק שלנו למען עולם טוב יותר מתחיל להפוך אותנו לאנשים שאנחנו בעצמנו לא רוצים להיות? פרק על זהות, שייכות, צדקנות, כעס ואלימות, ועל השאלה האם אפשר להמשיך להאמין בערכים שלנו בלי להפוך אותם להצדקה לפגוע באחרים.

    הייתי חלק מההמון הזועם: על זהות, כעס והאלימות שבשם הצדק

  2. Oct 15

    תבטיחי לי שאני קמה מזה: על משברים, חוסן והבחירה לחיות

    הפעם מורן הגיעה לטל בעקבות יום השנה לשבעה באוקטובר, עם מחשבות על משברים ועל ההחלטה שקיבלה דווקא בימים הראשונים של המלחמה: לא לתת לעוד משבר לרסק אותה, אלא להשתמש בכל מה שלמדה בחיים כדי להמשיך לצמוח. משם חזרנו למשברים הגדולים שעיצבו את חייה של מורן. למאסרים של אביה, להתפרקות המשפחה, לקריסת העמותה שהקימה ולרגע שבו, בעיצומה של אחת התקופות הקשות בחייה, ביקשה מטל בקשה אחת: ״תבטיחי לי שאני קמה מזה״. דיברנו על מה שקורה לנו כשהחיים שבנינו מתרסקים, על ההבדל בין להיות קורבן של נסיבות החיים לבין לקחת אחריות על מה שנעשה מכאן והלאה, ועל האפשרות להפוך משבר לנקודת מפנה. וגם על הבחירות הקטנות שבונות חיים חדשים, על הדרך שבה מורן הפכה מאישה שסירבה לעשות ספורט לאישה שרצה עשרה קילומטרים, ועל ההבנה שלא תמיד אפשר לבחור מה יקרה לנו, אבל לפעמים אפשר לבחור מה נעשה עם מה שקרה. פרק אישי וחשוף על התרסקויות, על חוסן שנבנה לאורך שנים, על הכוח של שינוי ועל ההחלטה להפסיק רק לשרוד — ולהתחיל לחיות באמת.

    תבטיחי לי שאני קמה מזה: על משברים, חוסן והבחירה לחיות

  3. Oct 8

    חלום חיי היה לקום רזה! זריקות הרזיה ומה שהקסם לא יכול לפתור

    במשך רוב חיי חלמתי ללכת לישון בלילה ולקום בבוקר רזה. בלי דיאטות, בלי מאבקים, בלי מלחמות בלתי פוסקות עם האוכל ועם עצמי. פשוט להתעורר יום אחד ולגלות שכל המשקל העודף נעלם. והנה, בשנים האחרונות החלום הזה הפך למציאות אפשרית עבור הרבה מאוד אנשים. זריקות הרזיה מאפשרות ירידה משמעותית במשקל, ולפעמים גם משתיקות את הרעש הבלתי פוסק סביב האוכל. אבל האם להפסיק לרצות לאכול זה אותו דבר כמו לפתור את הבעיה שגרמה לנו לאכול מלכתחילה? בפרק החדש הגעתי לטל כדי לדבר על זריקות הרזיה, היתרונות שלהן, הסיכונים והשאלות שהן מעלות. אבל מהר מאוד השיחה התפתחה למשהו עמוק יותר. דיברנו על אכילה רגשית, על הקשר בין משקל לערך עצמי, על האחריות שלנו לבריאות שלנו ועל ההבדל בין לרדת במשקל לבין לשנות את החיים. ובעיקר ניסינו להבין: אם מחר בבוקר היינו מתעוררות רזות, האם באמת היינו מתעוררות גם מאושרות יותר?

    חלום חיי היה לקום רזה! זריקות הרזיה ומה שהקסם לא יכול לפתור

  4. Sep 30

    לכל אחת יש את העוגה שלה: המלכודת של הדופמין המהיר

    הפעם מורן הגיעה לטל עייפה, חולה ובעיקר מתוסכלת. היא עובדת בלי הפסקה, מחזיקה את הבית, מתאמנת ועושה המון — ובכל זאת מסתובבת עם התחושה שהיא לא עושה כלום, כי דווקא לדברים שהיא באמת רוצה בשביל עצמה, כמו הכתיבה הספר ואפילו הפודקאסט הזה! היא אף פעם לא מצליחה להגיע. משם התחלנו לדבר על הגבול שבין חמלה עצמית לבין הצורך לדחוף את עצמנו, על התחושה שאף פעם אין מספיק זמן ואנרגיה לכל הדברים שאנחנו רוצות להיות — ועל מה אנחנו בוחרות לעשות עם מעט הזמן שכן נשאר. ואז התברר שלמורן עדיין יש עוגה. היא פשוט כבר לא עשויה מסוכר. דיברנו על הגלילה בטלפון, על העונג וההקלה שהיא נותנת ברגע עצמו, ועל המחיר שמגיע אחר כך. על הסיפורים שאנחנו מספרות לעצמנו כדי להצדיק את הדברים שמנחמים אותנו, גם כשהם כבר לא באמת עושים לנו טוב, ועל הקושי לוותר על משהו שמספק לנו עונג מיידי לטובת החיים שאנחנו רוצות לבנות בטווח הארוך. כי לכל אחת יש את העוגה שלה. לפעמים היא באמת עוגה, ולפעמים היא טלפון, קניות, מערכת יחסים או כל דבר אחר שמרגיש נפלא לרגע — ומשאיר אותנו קצת פחות טוב אחר כך. פרק על דופמין מהיר, חמלה, משמעת, ויתור — והדברים שאנחנו ממשיכות להחזיק בהם גם כשאנחנו כבר יודעות שהם לא באמת נותנים לנו את מה שאנחנו מחפשות.

    לכל אחת יש את העוגה שלה: המלכודת של הדופמין המהיר

  5. Sep 27

    בין שחור ללבן: כשהחיים האמיתיים יותר מורכבים מטוב ורע

    בין שחור ללבן: כשהחיים האמיתיים יותר מורכבים מטוב ורע הפעם מורן הגיעה לטל עם משהו שלא הצליחה להפסיק לחשוב עליו. סערה ציבורית שהחזירה אותה לתקופת האקטיביזם שלה והשאירה אותה תקועה בתוך שאלה לכאורה פשוטה: מי פה צודק ומי טועה? אבל ככל שהשיחה התקדמה, התברר שהשאלה האמיתית בכלל לא קשורה לצד כזה או אחר — אלא לצורך שלנו לחלק את העולם לטובים ורעים, ולחרדה שמתעוררת כשאנחנו כבר לא מצליחות לעשות את זה. דיברנו על חשיבה בשחור ולבן, על הצורך להיות בצד הנכון, על הפחד לגלות שאולי אנחנו בעצמנו לא תמיד "הטובים" בסיפור, ועל האפשרות שאנשים יכולים לטעות, לפגוע ולעשות דברים שאנחנו מתנגדות להם — בלי שנצטרך להפוך אותם לרעים. וגם על עצמנו: האם אפשר להסתכל על טעויות שעשינו בעבר בלי לשנוא את מי שהיינו אז? והאם אפשר להפסיק לחפש תשובה חד־משמעית ולהסכים לחיות קצת יותר בתוך המורכבות? פרק על טובים ורעים, צדק, אשמה, חמלה — וכל מה שקיים בין השחור ללבן.

    בין שחור ללבן: כשהחיים האמיתיים יותר מורכבים מטוב ורע

  6. Sep 16

    העבודה משחררת: מה מניע אנשים שעובדים בלי הפסקה

    הפעם מורן הגיעה לטל עייפה. אחרי תקופה עמוסה במיוחד, גב שנתפס ותחושה שאין לה אפילו כוח לדבר, השיחה התחילה בשאלה כמה עומס בן אדם באמת יכול להחזיק, אבל מהר מאוד הגיעה למקום אחר לגמרי. למה בעצם כל כך קשה למורן להפסיק לעבוד? דיברנו על עבודה כמקום בטוח, על הקשר בין כסף, שליטה ועצמאות, ועל מה שקורה כשילדה שלומדת שהקרקע יכולה להישמט מתחת לרגליים גדלה להיות אישה שמעדיפה לסמוך בעיקר על עצמה. דיברנו גם על הפחד מבינוניות, על הצורך להמשיך להתקדם, על נשים ועצמאות כלכלית, ועל השאלה האם לעבוד גם בחופשה זו בהכרח בעיה, או שלפעמים דווקא העבודה היא המקום שאליו אנחנו הולכות כדי להרגיש שוב בבית. ובדרך גילינו שאולי מאחורי אנשים שעובדים בלי הפסקה לא תמיד עומדת רק שאפתנות. לפעמים מסתתר שם משהו הרבה יותר עמוק. פרק על עבודה, כסף, ביטחון, שליטה, ועל המקומות שאנחנו בורחות אליהם כשאנחנו מפחדות לעצור.

    העבודה משחררת: מה מניע אנשים שעובדים בלי הפסקה

  7. Sep 7

    להאכיל את החיה: איך לעבוד עם המוח שלנו במקום נגדו

    הפעם מורן הגיעה לטל ביום עמוס במיוחד, עם גוף דרוך, מחשבות שלא מפסיקות לרוץ והרבה שאלות על סטרס. האם סטרס הוא תמיד דבר רע, או שלפעמים הוא דווקא הכוח שמניע אותנו לפעול? משם השיחה התגלגלה למחשבות טורדניות, לאובססיביות, להפרעת קשב ולתכונות שאנחנו מבלות שנים בניסיון לתקן בעצמנו. דיברנו על הצדדים שמקשים עלינו, אבל גם על הכוחות שמסתתרים בדיוק באותם המקומות, ועל האפשרות ללמוד לעבוד עם המוח שלנו במקום להילחם בו. וגם: למה מורן נזהרת מלהיכנס לתחומי עניין חדשים, איך הפרעת הקשב של טל עזרה לה להרים ערב שלם בברבי, ומה לעזאזל פירוש המשפט ״צריך להאכיל את החיה״? להאכיל את החיה: איך לעבוד עם המוח שלנו במקום נגדו

    להאכיל את החיה: איך לעבוד עם המוח שלנו במקום נגדו

  8. Aug 31

    למה אנחנו תמיד מפחדות שמשהו רע יקרה?

    למה אנחנו כל כך טובות בלפחד מדברים שעוד לא קרו? בפרק הזה אני מגיעה לטל באמצע הצפה רגשית, ומתחילה לפרק איתה את כל התסריטים שהמוח שלי כבר הספיק לכתוב על העתיד. אנחנו מדברות על חרדה, על הצורך בשליטה, על הפחד שמשהו רע עומד לקרות גם כשהכול בסדר, ועל הסיפורים שאנחנו מספרות לעצמנו והופכים מהר מאוד למציאות שאנחנו מרגישות בגוף. וגם על השאלה מה מגיע קודם: האם אנחנו צריכות לחכות שהפחד יירגע כדי לחשוב אחרת, או שאולי דווקא שינוי המחשבה הוא זה שיכול לשנות את ההרגשה? פרק על פחד, חוסר ודאות והיכולת לשנות את הסיפור שאנחנו מספרות לעצמנו.

    למה אנחנו תמיד מפחדות שמשהו רע יקרה?

  9. Aug 24

    מעשים משנים מציאות – איך הפסקתי לדמיין והתחלתי לעשות

    לכולנו יש דברים שאנחנו רוצות לשנות בחיים. אנחנו יודעות פחות או יותר לאן אנחנו רוצות להגיע, מדמיינות איך החיים שלנו ייראו כשנגיע לשם, ולפעמים אפילו יודעות בדיוק מה צריך לעשות. אז למה כל כך קשה לנו פשוט לעשות את זה? בפרק הזה דיברנו על הפער שבין לרצות שינוי לבין באמת לייצר אותו. על הרגלים, על המוח שלנו, על הפחדים והרגשות שתוקעים אותנו במקום, ועל השיטות הקטנות שעוזרות לי להפוך דברים שאני רוצה שיקרו לדברים שאני באמת עושה. וגם על למה, לפחות מבחינתי, לדמיין את החיים שאני רוצה זה ממש לא מספיק. כי בסוף, מעשים משנים מציאות.

  10. Aug 18

    משבירת טלפונים לשיטות עבודה: איך למדתי לווסת את עצמי

    מה קורה כשאף פעם לא לימדו אותנו להתמודד עם רגשות חזקים? בפרק הזה טל ואני מדברות על ויסות רגשי — מהנערה שהייתי, שלא ידעה להתמודד עם תסכול וכעס, ועד לשיטות שפיתחתי עם השנים כדי לא לתת לרגש של הרגע לנהל אותי. על אוכל, דרמה, ספורט וכל הדרכים שבהן אנחנו מנסים להרגיע את עצמנו, על קבלת החלטות דווקא כשה״ברזל קר״, ועל האפשרות להרגיש הכול — בלי לתת לרגש להחזיק בהגה.

  11. Aug 9

    העוגייה שרואה אותי: הדיאטה שהתגלתה כטיפול רגשי

    הגעתי לטל עם מטרה ברורה: לרדת במשקל. טל בכלל לא רצתה לקבל אותי, בטח לא לטיפול מרחוק - אבל אני התעקשתי. שש שנים אחר כך, אנחנו חוזרות להתחלה ומגלות שהדיאטה הייתה רק הדלת שדרכה נכנס טיפול רגשי עמוק. בשיחה אנחנו נוגעות בקשר שבין אוכל לאהבה, בילדה שבי שעדיין מחכה שמישהו יזין אותה, ובקינוח של ארוחת שישי שמאפשר לי להרגיש, לחצי דקה, שמטפלים בי. אנחנו מדברות גם על קניות, מערכות יחסים ודופמין - ועל כל הדברים שמקיפים את הבור בממתקים, אבל לא באמת מצליחים למלא אותו. פרק על אוכל שלא נועד רק להשביע, על הכאב שמתחת לחשק, ועל הרגע שבו העוגייה היא זו שרואה אותי. בואו להקשיב לי בטיפול

    העוגייה שרואה אותי: הדיאטה שהתגלתה כטיפול רגשי

  12. Jul 30

    הפרק שכמעט לא עלה, על דחיינות, פחד והימנעות

    זה הפרק הראשון של הפודקאסט, אבל הוא ממש לא הפרק הראשון שהקלטנו. לפניו הקלטנו כמעט עשרה פרקים. התאפרנו, התכוננו, דיברנו, נחשפנו — ואז לא העליתי אף אחד מהם. חשבתי שאני פשוט דוחה את זה. אבל ככל שטל ואני חפרנו, התברר שאני לא נמנעת מהעבודה שכרוכה בהעלאת פודקאסט. אני נמנעת ממשהו אחר לגמרי. בפרק הזה ניסינו להבין מה מפחיד אותי יותר: לא להוציא את הפודקאסט אף פעם, או להוציא אותו ולגלות שאף אחד לא מקשיב. בדרך הגענו למקום שבו האומץ שלי הפך לפחד — ולדבר שכנראה הייתי צריכה להבין כדי שאוכל סוף־סוף ללחוץ על ״פרסום״. אם הפרק הזה נמצא כאן, כנראה שמשהו בשיחה עבד.

  • 12 Episodes

About

ברוכים הבאים לטיפול שלי. אני מורן נאור — מקימת קבוצת הפייסבוק "שיח פמיניסטי", עמותת "כולן" וצעדת השרמוטות בתל אביב, וגם — פמיניסטית לשעבר. עזבתי את עולם הפמיניזם והאקטיביזם, והיום אני מדברת על עצמי. על המשברים שעברתי, על השינויים שעשיתי בעקבותיהם ועל כל הדברים שבדרך כלל אנחנו מעדיפות להשאיר מאחורי דלת סגורה. אני חושפת את החיים שלי בצורה הכי גלויה שאני יודעת. ואיתי טל חייקין — דיאטנית קלינית, בעלת תואר שני בתזונה והתנהגות, המתמחה בפסיכולוגיה של האכילה. לאורך השנים טל משלבת בין רקע מדעי ומחקרי לבין עבודה טיפולית בקליניקה ובקבוצות, ועוסקת בקשר שבין אוכל, רגשות, התנהגות והדרך שבה אנחנו חיות את החיים שלנו. במשך שנים טל טיפלה בי סביב אוכל, אכילה והגוף. רק שכמו שקורה הרבה פעמים בטיפול, מהר מאוד האוכל הפסיק להיות הנושא היחיד. דיברנו על פחדים, מערכות יחסים, ערך עצמי, זהות, הימנעות, אהבה ועל כל הדברים שמנהלים אותנו גם כשאנחנו בטוחות שאנחנו מנהלות אותם. עכשיו פתחנו את הדלת, הדלקנו את המיקרופונים והזמנו אתכם פנימה. בכל פרק אני מביאה משהו אמיתי שמעסיק אותי, וטל ואני מפרקות אותו יחד בזמן אמת. בלי תשובות שהוכנו מראש, בלי מסקנות מסודרות ובלי להעמיד פנים שכבר פתרנו הכול. זה אולי הטיפול שלי, אבל יש סיכוי טוב שנדבר גם עליכם.

Information

  • Creator
    Moran Naor
  • Years Active
    2026
  • Episodes
    12
  • Rating
    Clean
  • Copyright
    © 2026 Moran Naor
  • Show Website
    דברי איתי

You Might Also Like